נגיף הקורונה 21.10.2021

האם טיפול אנטי ויראלי בחולי קורונה מחמיר את מצבם?

חוקרים בחנו את ההשפעה של שימוש בקלטרה ו/ או הידרוקסיכלורוקווין לטיפול בחולי קורונה במצב קשה, ומצאו כי הטיפול מביא להחמרה במצב החולים

חולי קורונה בטיפול נמרץ. אילוסטרציה

במחקר שפורסם בכתב העת Intensive Care Medicine בחנו החוקרים את היעילות של טיפול בחולי קורונה (COVID-19) קשים באמצעות קלטרה lopinavir-ritonavir) והידרוקסיכלורוקוווין. במסגרת המחקר מבוגרים עם מחלת קורונה קשה הוקצו באקראי לקבלת קלטרה, הידרוקסיכלורוקוווין, טיפול משולב באמצעות שניהם, או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול אנטי-ויראלי.

נקודת הסיום העיקרית הייתה סולם סודר (ordinal scale) של מספר הימים ללא תמיכה בתפקוד האיברים. הניתוחים הסטטיסטיים נערכו באמצעות מודל לוגיסטי בייסיאני מצטבר, כאשר השפעות הטיפול הוצגו כיחס הסיכויים (OR) המתוקנן, כאשר OR> 1 מהווה תוצאה חיובית.

במסגרת המחקר 694 מטופלים הוקצו באקראי לקבלת קלטרה (n = 255), הידרוקסיכלורוקווין (n = 50), טיפול משולב (n = 27) או לקבוצת הביקורת (n = 362).

מספר הימים החציוני ללא צורך בתמיכת איברים היה 4 (1 עד 15) בקבוצת הקלטרה, 0 (1 עד 9) בקבוצת ההידרוקסיכלורוקווין, ו-1 (1 עד 7) בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה ל-6 (1 עד 16) בקבוצת הביקורת. שיעורי התמותה בבית חולים עמדו בהתאמה על 88/249 (35%), 17/49 (35%), 13/26 (50%), לעומת 106/353 (30%) בקבוצת הביקורת.

שלוש ההתערבויות הביאו להפחתה של מספר הימים ללא צורך בתמיכת איברים בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכויים [רווח מהימנות (credible interval) 95%]: 0.73 [0.55, 0.99], 0.57 [0.35, 0.83] 0.41 [0.24, 0.72]). בנוסף, כל ההתערבויות הניבו הסתברויות פוסטריוריות שהגיעו לעקרות סף (threshold futility) של ≥ 99.0%, וסבירות גבוהה לפגיעה (98.0%, 99.9% ו> 99.9%, בהתאמה).

כמו כן, כל שלושת ההתערבויות הביאו להפחתה של ההישרדות בבית החולים בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכויים [רווח מהימנות 95%] 0.65 [0.95, 0.45], 0.56 [0.30, 0.89] ו-0.36 [0.17, 0.73]), והניבו סיכויים גבוהים לפגיעה (98.5% ו-99.4% ו-99.8% בהתאמה).

לסיכום, טיפול בחולי קורונה קשים באמצעות קלטרה או הידרוקסיכלורוקווין או טיפול משולב, מביא לתוצאים שליליים ביחס בהשוואה לניהול שלא כולל תרופות אנטי-ויראליות.

מקור: 

Arabi, YM et al. Intensive Care Medicine. 2021 Aug;47(8):867-886. doi: 10.1007/s00134-021-06448-5.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  קלטרה,  הידרוקסיכלורוקווין,  תרופות אנטי-ויראליות,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו