שוק הינו מצב מסכן חיים המתאפיין בשינויים במיקרו-סירקולציה. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Intensive Care Medicine, ביקשו החוקרים לבחון את ההנחה לפיה שימוש במדדים של פרפוזיה מיקרוסירקולרית תת לשונית בטיפול בחולים עם שוק משפר את שרידות המטופלים ב-30 יום.

מחקר זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית ורב מרכזית. המחקר כלל סך של 141 נבדקים (77 עם שוק קרדיוגני, 27 שוק לאחר ניתוח לבבי ו-22 עם שוק ספטי), כולם עם לקטאט עורקי של 2 מילי-מול/ל' ומעלה וצורך בהחייאת ואזופרסורים (ללא קשר לסוג והרקע לשוק).

כלל הנבדקים עברו מדידות מיקרוסירקולציה תת לשונית (בעזרת מיקרוסקופ וידאו SDFי[sidestream-dark field]) בקבלתם למחלקה (±4 שעות) ומדידה חוזרת 24 שעות (± 4 שעות) לאחר מכן. הנבדקים הוקצו באופן אקראי לקבלת טיפול סטנדרטי (N=72) או לטיפול מונחה מדדים תת לשוניים (קבוצת התערבות, N=69). התוצא העיקרי של מחקר זה היה תמותה ב-30 יום. התוצאים המשניים כללו משך אשפוז בטיפול נמרץ ובבית חולים ותמותה בשישה חודשים.

תוצאות המחקר הדגימו כי לא היו תופעות לוואי חריגות (serious adverse events – SAEs). בקבוצת ההתערבות בוצעו יותר התאמות (הוספה/ הפחתה) במינון תרופות ואזואקטיביות ו/או נוזלים במהלך הטיפול (66.7% לעומת 41.8%, p = 0.009). לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בערכי מיקרוסירקולציה לאחר 24 שעות מהקבלה ובתמותה ב-30 יום (32 (47.1%) לעומת 25 (34.7%), סיכון יחסי: 1.39 [0.91-1.97], רגרסיית קוקס: יחס סיכונים: 1.54 [0.90-2.66], P=0.118).

מתוצאות מחקר זה עולה כי שינויי הטיפול אשר בוצעו עקב שילוב משתנים של פרפוזיה מיקרוסירקולרית תת לשונית לא שיפרו את השרידות בקרב חולים עם שוק.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה