במחקר שפורסם בכתב העת Intensive Care Medicine, החוקרים ערכו מטה-אנליזה ברשת כדי לקבוע אילו מכשירי MCS מעניקים את התועלת הגדולה ביותר.
עוד בעניין דומה
החוקרים חיפשו במאגרי MEDLINE,יEmbase ו-Scopus עד 27 באוגוסט 2023 עבור מחקרים מבוקרים אקראיים רלוונטיים (RCTs) ומחקרים עם התאמת ציון זיקה (PSMs). הם ערכו מטה-אנליזה וחקרו תמותה (30 יום או בבית חולים) כתוצא עיקרי. הם העריכו את הסיכון להטיה על ידי Cochrane risk of bias 2.0 tool ו-Newcastle–Ottawa Scale. לבסוף, כניתוח רגישות החוקרים שחזרו נתוני הישרדות מעקומות הישרדות שפורסמו עבור מטה-אנליזה חד-שלבית ללא התאמות של נתוני מטופל אינדיבידואליים (IPD) תוך שימוש במודל מרובד של Cox.
בסך הכל נכללו 38 מחקרים (48,749 מטופלים), רובם דיווחו על מטופלים עם שוק קרדיוגני בשלבים C-E על פי Society for Cardiovascular Angiography and Intervention shock
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה למצב בלי MCS כלל, חמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה עם משאבת בלון תוך-אאורטלי (ECMO-IABP; יחס סיכויים ברשת: 0.54, רווח בר סמך 95%: 0.33-0.86, ודאות בינונית), היה קשור לתמותה נמוכה יותר.
לא היו הבדלים בתמותה בין IABP, ECMO, משאבת לב מלאכותי מיקרואקסיאלי (mVAD), ECMO-mVAD, VAD צנטריפוגלי, או mVAD-IABP וללא MCS (כולם בוודאות נמוכה מאוד).
בנוסף, מטה-אנליזה של הישרדות IPD חד-שלבית המבוססת על מודל Cox מצאה שרק ECMO-IABP קשור לתמותה נמוכה יותר (יחס סיכונים: 0.55, רווח בר סמך 95%: 0.46-0.66).
לסיכום, בחולים עם שוק קרדיוגני, ECMO-IABP עשוי להפחית את התמותה, בעוד שמכשירי MCS אחרים לא הפחיתו את התמותה. עם זאת, יש לפרש את תשובות המחקר בהקשר של הטרוגניות בין-מחקרית עם ודאות מוגבלת של הממצאים.
מקור: