במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Intensive & Critical Care Nursing, החוקרים ביקשו לבחון את חוויותיהן של אחיות טיפול נמרץ בניהול סדציה לחולים מונשמים ולזהות את הגורמים השונים המשפיעים על קבלת ההחלטות שלהן בתחום זה.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בטיפול נמרץ ברמה 3 של 26 מיטות בבית חולים פרטי במלבורן, אוסטרליה, תוך התמקדות בנקודות המבט של 13 אחיות טיפול נמרץ שעמדו בקריטריונים ספציפיים של תעסוקה וניסיון (אחיות טיפול נמרץ, שהועסקו דרך קבע כאחות מוסמכת, עבדו לפחות 16 שעות בשבוע וטיפלו בחולים מונשמים).
הנתונים נותחו באמצעות ניתוח הנושא של ששת השלבים של בראון וקלארק (Braun and Clarke's six-step thematic analysis).הניתוח הדגיש את התפקיד המשמעותי של חוויות העבר של אחיות, מודעות למצב ודגש חזק על בטיחות בעיצוב שיטות ניהול הסדציה.
מתוצאות המחקר עולים שלושה נושאים עיקריים המשפיעים על החלטות הקשורות לסדציה: למידה מחוויות העבר, שמירה על מודעות מצבית של סביבת טיפול נמרץ ואיוש, ותיעדוף בטיחות המטופל והצוות - לפעמים אפילו על פני המטרה של מזעור הסדציה.
החוקרים סיכמו כי קבלת החלטות בנוגע לסדציה בטיפול קריטי היא רב צדדית ומחייבת גישה מקיפה המתחשבת בתוצאות הערכת המטופלים, סדרי עדיפויות ביחידה, רמת כוח אדם ודאגות בטיחות. שיפור המודעות למצב של אחיות באמצעות חינוך מתמשך הוא חיוני, לצד קידום פרקטיקות מבוססות ראיות לניהול סדציה וקבלת החלטות. גישה זו שואפת לתמוך באחיות באיזון יעיל בין רמות הסדציה לצורכי הבטיחות וההחלמה של מטופלים מונשמים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה