יעדי הטמפרטורה בחולים עם דום לב וחזרה לדופק עצמוני (ROSC, return of spontaneous circulation) השתנו, אך שינויים אלה ליעדי טמפרטורה גבוהים יותר נקשרו עם חום חוזר ושיעורי תמותה גבוהים יותר. במאמר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Intensive Care Medicine, חוקרים יצרו פרוטוקול נורמותרמיה לאחר חזרה לדופק עצמוני על מנת לשפר את ההקפדה על הנחיות הטמפרטורה.
עוד בעניין דומה
באוגוסט 2021 הוחלה נורמותרמיה אד הוק לפי שיקול הדעת של הרופא המטפל ביחידת טיפול נמרץ. בדצמבר 2021, יושם פרוטוקול נורמותמיה לאחר חזרה לדופק עצמוני, המשלב גישה קפדנית, שלב לאחר שלב, למניעת חום (טמפרטורה ≥ 37.8 מעלות צלזיוס).
החוקרים ערכו מחקר עוקבה מסוג לפני-אחרי שכלל את כל החולים המבוגרים שחזרו לדופק עצמוני ואושפזו לאחר מכן ביחידה לטיפול בין 1 באוגוסט 2021 ל-1 באפריל 2022. החולים חולקו לקבוצות "אד הוק" ו"פרוטוקול", והתוצאים הקליניים שהושוו היו חום, קירור פעיל ושימוש בחומר משתק.
תוצאות המחקר הדגימו כי אושפזו 58 חולים לאחר חזרה לדופק עצמוני, 24 בקבוצת "אד הוק" ו-34 בקבוצת "הפרוטוקול". המאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים היו דומים בין הקבוצות.
לקבוצת "אד-הוק" היו יותר אירועים של מקצבי לב שהתאימו למתן שוק (67% לעומת 24%, P = 0.001) וצנתורי לב (42% לעומת 15%, P =0 .03). לעומת זאת, לקבוצת "הפרוטוקול" היתה סבירות נמוכה משמעותית לחום ב-40 שעות (6% לעומת 40%, P <0 .001) וב-72 שעות (14% לעומת 65%, P ≤ 0.001).
בנוסף, מטופלים ב"פרוטוקול" הנורמותרמיה השתמשו בפחות חומרים חוסמי עצב-שריר (24% לעומת 50%, P = 0.05). יתר על כן, "פרוטוקול" הנורמותרמיה הביא לשיעורי תמותה דומים בין הקבוצות (56% לעומת 58%, P = 1.0).
שימוש ב"פרוטוקול" הנורמותרמיה הביא לשיעור נמוך יותר של אירועי חום ולמתן מופחת של חוסמי עצב-שריר בהשוואה לטיפול "אד הוק". יישום גישה פרוטוקולית עשוי לשפר את איכות הטיפול ויש לשקול אותו במוסדות המאמצים נורמותרמיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה