חולים קשים מתויגים לעתים קרובות כאלרגיים לפניצילין, למרות שהתוויות הללו עלולות להיות שגויות. כמו כן, היעילות של תבחינים עוריים ביחידות לטיפול נמרץ אינה ברורה. תוויות רבות של אלרגיה לפניצילין הן בסיכון נמוך, וישנם כלים מאומתים שיכולים לזהות את החולים המתאימים לביצוע מבחן תגר פומי ישיר.
עוד בעניין דומה
במחקר פיילוט אקראי מבוקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Intensive Care Medicine, ביקשו חוקרים לבחון את ההיתכנות, הבטיחות והתקפות של מבחן תגר אנטרלי ישיר בחולים קשים עם תוויות אלרגיה לפניצילין בסיכון נמוך.
המחקר כלל חולים עם תווית אלרגיה לפניצילין בסיכון נמוך (ציון הערכת סיכון PEN-FAST < 3) מארבע יחידות טיפול נמרץ במלבורן, אוסטרליה.
המטופלים חולקו באופן אקראי וביחס של 1:1 לקבלת פניצילין (250 מ"ג אמוקסיצילין או פניצילין חשוד) כחלק ממבחן תגר אנטרלי ישיר או לקבלת הטיפול השגרתי (עם תצפית של שעתיים לאחר החלוקה האקראית בכל קבוצה). בנוסף, מבחן תגר חוזר בוצע לאחר השחרור מיחידת הטיפול הנמרץ בקבוצת ההתערבות. המטופלים נבדקו לאחר 24 שעות וחמישה ימים לאחר כל מבחן או תצפית.
החוקרים סקרו 533 מטופלים, מתוכם 130 (24.4%) נמצאו מתאימים למחקר, ו-80 (61.5%) נכללו בו (גיל חציוני 64.5 שנים (טווח בין-רבעוני 53.5-74), ציוןPEN-FAST חציוני של 1 (טווח בין-רבעוני0-1 )). מתוך המטופלים שנכללו, 40 (50%) נבחרו באקראי לביצוע מבחן תגר אנטרלי ישיר.
תוצאות המחקר הדגימו שיעור מבחן תגר חיובי של 2.5%, ללא תופעות לוואי חמורות הקשורות לאנטיביוטיקה. כמו כן, בקבוצת ההתערבות, 32/40 (80%) ביצעו מבחן חוזר (0 חיוביים). בנוסף, לאחר רנדומיזציה, 13 (32%) בזרוע ההתערבות ו-4 (10%) בזרוע הבקרה קיבלו פניצילין (יחס סיכויים 4.33 [1.27-14.78], p = 0.019).
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בבטיחות, בתקפות ובהיתכנות של מבחן תגר אנטרלי ישיר שמבוצע בחולים קשים עם אלרגיה לפניצילין המוערכת על ידי ציון PEN-FAST. בנוסף, היעדר תוצאות שליליות כוזבות אושר על ידי מבחני תגר חוזרים שליליים שבוצעו לאחר מכן.
עם זאת, שיעור הגיוס הנמוך יחסית מתוך כלל הנבדקים מצביע על כך שיש צורך בקריטריוני הכללה מקיפים יותר. יש לשלב הערכות אלרגיה בפרקטיקה השגרתית ביחידות לטיפול נמרץ, על מנת לייעל את הסרת תוויות האלרגיה במקרים של מחלות קריטיות.
מקור: