במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Advanced Nursing, ביקשו חוקרים לבחון האם אבחנות סיעודיות קשורות לדליריום בחולים עם ספסיס.
עוד בעניין דומה
אבחון סיעודי מייצג שיקול דעת קליני של אח או אחות לגבי מצבו הבריאותי הנוכחי או הפוטנציאלי של המטופל. דליריום נחשב כאינדיקטור משמעותי לאיכות הטיפול הסיעודי. עם זאת, האבחנות הסיעודיות הספציפיות הקשורות לדליריום טרם נקבעו.
מחקר זה נערך מדצמבר 2021 עד ינואר 2023. החוקרים ניתחו רישומי בריאות אלקטרוניים של חולי ספסיס שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ של בית חולים שלישוני בסיאול, דרום קוריאה.
דליריום הוערך באמצעות ציון צ'ק ליסט לסיקור דליריום בטיפול נמרץ. אבחנות סיעודיות, שנעשו תוך 24 שעות מרגע הקבלה לטיפול נמרץ בהתבסס על הסיווג האבחוני של איגוד האבחון הסיעודי בצפון אמריקה, נכללו באנליזה.
הנתונים נותחו באמצעות רגרסיה לוגיסטית, עם התאמות לדמוגרפיה, מחלות נלוות, פרוצדורות ומדדים פיזיולוגיים. יתר על כן, מודל הרגרסיה הוערך באמצעות עקומת ROCי(receiver operating characteristic), Nagelkerke R², דייקנות וציון F1.
השכיחות של דליריום בחולי ספסיס היתה 51.8%. תוצאות המחקר הדגימו כי דפוסי נשימה לא יעילים, ירידה בתפוקת הלב ופגיעה בשלמות העור היו אבחנות סיעודיות מובהקות הקשורות לדליריום.
יתר על כן, דליריום היה קשור לגורמים נוספים כגון גיל ≥ 65 שנים, ציון APACHE IIי(Acute Physiology and Chronic Health Evaluation II), הנשמה מכנית, טיפול כלייתי חלופי מתמשך, חוסר ניידות פיזית ומצב של תרדמת. יתרה מכך, יכולתו של המודל להבחין בדליריום צוינה על ידי שטח מתחת לעקומת ROC של 0.806.
החוקרים מסכמים כי דפוסי נשימה לא יעילים, ירידה בתפוקת הלב ופגיעה בשלמות העור עשויים להוות תסמינים מוקדמים של דליריום בחולי ספסיס. ניתן להשתמש בתסמינים מוקדמים אלה המתגלים באמצעות אבחנות סיעודיות, כדי לזהות ביעילות קבוצות בסיכון גבוה לדליריום. לכן, מומלץ לשלב את מערכת האבחון הסיעודית בפרקטיקה הקלינית לחולי ספסיס.
מקור: