במחקר קליני אקראי, פאזה II, רב-מרכזי עם תווית פתוחה, החוקרים בדקו האם שילוב של הידרוקורטיזון תוך ורידי עם מינונים שונים של פלודרוקורטיזון אנטרלי יכול להפחית את התמותה בחולים קריטיים עם שוק ספטי, תוך ציון חוסר הוודאות סביב המינון האופטימלי ומהימנות הספיגה של פלודרוקורטיזון.
עוד בעניין דומה
במחקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Intensive Care Medicine, החוקרים ביקשו להשוות את ההשפעות על תוצאי שוק ספטי של מתן הידרוקורטיזון בלבד לעומת הידרוקורטיזון בשילוב עם 50 מיקרוגרם, 100 מיקרוגרם או 200 מיקרוגרם של פלודרוקורטיזון אנטרלי, למשך שבעה ימים.
המחקר בוצע במספר מרכזים וכלל 153 חולים עם שוק ספטי. מתוכם, 38 חולים (25%) קיבלו הידרוקורטיזון בלבד, 42 (27%) קיבלו הידרוקורטיזון עם 50 מיקרוגרם פלודרוקורטיזון, 36 (24%) קיבלו הידרוקורטיזון עם 100 מיקרוגרם ו-37 (24%) קיבלו הידרוקורטיזון עם 200 מיקרוגרם פלודרוקורטיזון.
ריכוזי פלודרוקורטיזון בפלזמה זוהו ב-97% מהחולים, עם רמה חציונית של 261 ננוגרם/ליטר (156-334 IQR), שלוש שעות לאחר מתן הטיפול. התוצא העיקרי היה הזמן עד לרזולוציה של שוק ספטי. החוקרים ערכו מבדקים פרמקוקינטיים כדי להעריך את הספיגה.
מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא הבדל מובהק בזמן עד רזולוציית השוק הספטי בין הקבוצות. הזמן החציוני עד לרזולוציית השוק היה שלושה ימים בכל הקבוצות, עם שינויים קלים: שלושה ימים (2.5-4.5 IQR) עבור הידרוקורטיזון בלבד, שלושה ימים (2-4 IQR) עבור 50 מיקרוגרם, שלושה ימים (2-6 IQR) עבור 100 מיקרוגרם ושלושה ימים (2-5.5 IQR) עבור 200 מיקרוגרם פלודרוקורטיזון.
שיעורי התמותה לאחר 28 ימים היו 24% עבור קבוצת הידרוקורטיזון בלבד, 17% עבור קבוצת 50 מיקרוגרם ו-11% עבור קבוצות 100 מיקרוגרם ו-200 מיקרוגרם. לא היו הבדלים מובהקים בהישנות השוק הספטי, מדדי אי ספיקת איברים או תוצאים משניים אחרים בין הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי בעוד שפלודרוקורטיזון אנטרלי השיג רמות פלזמה ניתנות לזיהוי ברוב החולים הקשים עם שוק ספטי, השונות בספיגה ובזמינות הביולוגית מגבילה את יעילותו. הוספת פלודרוקורטיזון להידרוקורטיזון לא שיפרה באופן מובהק את הזמן עד לרזולוציית השוק הספטי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
